אלברט איינשטיין מוכר בעיקר בעקבות הגותו בתחום הפיזיקה בכלל, ותיאוריית היחסות הכללית בפרט. אולם דמותו מעוררת ההשראה פרצה את גבולות העולם המדעי, והוא הפך עוד בחייו לאחד המדענים הפופולריים בקרב הציבור הכללי, וגם היום כמעט 70 שנים לאחר פטירתו הוא אחד המדענים המוכרים והמוערכים בציבור. הוא ידוע גם בשל הגיגיו החכמים והמשעשעים כמו "יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית, ואני לא בטוח לגבי הראשון". בישראל הוא גם מוכר כמי שהוצעה לו בשנת 1952 משרת נשיא המדינה ע"י דוד בן-גוריון, וכמי שהתרגש מאוד מהצעה זו אך סירב לה בנימוס משום שלא ראה בעצמו אדם המסוגל לקחת על עצמו תפקיד זה והעדיף להמשיך לעסוק במדע (לעסוק בחומר או חפצים כהגדרתו).

איינשטיין חקר את הכוחות הפועלים בעולם, אך ניכר שהכוחות הפיזיקליים עליהם כתב במאמריו ובספריו לא היו הכוחות החזקים היחידים שהשפיעו עליו. תפיסתו של איינשטיין את העולם והסביבה היתה מאוד מיוחדת ומרתקת, וכך גם תפיסתו את עולם המוזיקה. כשנשאל על חשיבות המוזיקה בחייו אמר: "החיים ללא נגינת מוזיקה הינם בלתי נתפסים עבורי. אני חולם מוזיקה בהקיץ. אני רואה את חיי במונחים מוזיקליים. רוב הנאות החיים שלי נובעות ממוזיקה".

איינשטיין החל לנגן בכינור בגיל 5. הלימודים והצורך באימונים היו קשים עבורו, אבל בגיל 13 הוא התאהב בסונטות של מוצרט לכינור והתמכר לנגינה. הוא ראה ביופיה של היצירה של מוצרט השתקפות של יופיו של היקום. בתיכון בלט בנגינתו והמורה למוזיקה סיפר עליו כי הבריק כשניגן אדג'יו מסונטה של בטהובן עם הבנה עמוקה של היצירה. בבגרותו כינה איינשטיין את הכינור שלו "לינה" ולימים סיפר כי הנגינה והמוזיקה הסבו לו הנאה רבה במהלך חייו. אשתו סיפרה שהתאהבה בו כששמעה אותו מנגן בכינור יצירה של מוצרט בצורה מרגשת. בנוסף לחיבתו ליצירותיהם של מוצרט ובטהובן, הוא העריץ את באך ובין היצירות שניגן היה גם הקונצ'רטו לשני כינורות של באך. בנו של איינשטיין סיפר כי כאשר אביו הגיע למבוי סתום במחקרתו או היה צריך לשאוב השראה, היה מוצא נחמה בנגינה, צובר כוחות וחוזר ומשלים את משימותיו בהנאה. בנוסף לכינור איינשטיין למד לנגן גם בפסנתר מאמו, שהיתה בעצמה נגנית פסנתר. בשיחותיו טען כי מוזיקה טובה באמת אינה ניתנת לניתוח. כוונתו היתה שאין ניתוח מבני או מוזיקלי שיוכל להסביר את יופיה של היצירה.

איינשטיין כיהן כסגן נשיא התזמורת הסימפונית של פרינסטון משנת 1952 ועד שנפטר בשנת 1955. בטקס אזכרה שקיימו עבורו ניגנה התזמורת מיצירותיו של קורלי ושל באך.

התמונה נוצרה באמצעות AI